רש"י על חגיגה י״ג

1 בבתי גואי - ונהורא עמיה שרא:

2 במופלא ממך - במובדל ומופרש ממך שלא רצה הקב"ה לגלות לך:

3 לאותו רשע - נבוכדנצר:

4 עליו - לשון נקיה היא כלומר על עצמו ולא עלי:

5 רגלי החיות - עובי פרסותיהן:

6 קרסולי - אסתיורא שקורין קביליי"א בלעז:

7 שוק - הוא עצם הנמכר עם הרגל:

8 רכובי - הוא עצם הירך הסמוך לשוק ירך הוא עצם הקולית התקוע במתנים:

9 ראשי פרקים - ראשי פרשיות שבה:

10 שלבו דואג - ואינו מיקל את ראשו:

11 איכא דאמרי והוא שלבו דואג בקרבו - תרתי בעינן:

12 סתרי תורה - כגון מעשה המרכבה וספר יצירה ומעשה בראשית והיא ברייתא:

13 יועץ וחכם חרשים ונבון לחש - לקמן מפרש להו:

14 לא קשאי - לא זקנתי ובעינן לבו דואג:

15 מעשה המרכבה ומעשה בראשית - ברייתות הן:

16 כבשונו של עולם - סתרו של עולם כמו רישא בכבשא חולין דף צג: בהדי כבשי דרחמנא למה לך ברכות דף י. ממני יצאו כבושין מכות דף כג::

17 תנינא עד ויאמר אלי בן אדם - כבר שנינו עד ויאמר אלי בן אדם עמוד על רגליך:

18 הן הן מעשה המרכבה - אם עד כאן שניתם הרבה שניתם ששני מקראות הללו שהן וארא כעין החשמל וגו' כמראה הקשת וגו' הם שהקפידו עליהם חכמים מלדורשם שהן מדברין בצורת שכינה ומראהו:

19 מיתיבי - גרסינן ולא גרסינן ומי הוי מעשה המרכבה עד הכא:

20 עד וארא - כעין החשמל ולא הוא בכלל:

21 עד החשמל - עד התיבה הזו והיא בכלל לידרש:

22 עד וארא מגמר גמרינן - כלומר הכי קאמר עד היכן מעשה מרכבה שנתנו לדרוש עד וארא או עד החשמל ומשם עד ויאמר הן הן מעשה מרכבה שהקפידו עליהן חכמים:

23 נגנז ספר יחזקאל - שיש בסופו דברים בקרבנות שסותרין דברי תורה:

24 גרבי שמן - להדליק:

25 והיה מבין בחשמל - לדרוש מהו:

26 חיות אש ממללות - אש יוצא מדיבורן:

27 רצוא ושוב - מוציאות ראשן מתחת הרקיע הנטוי למעלה מראשיהן וחוזרות ומכניסות אותן ממורא השכינה במהירות כריצה ושיבה של להב היוצא מפי הבזק:

28 הכבשן - ששורפין בו אבנים לסיד ובזק לשון שברי שברים הוא שהאור יוצא בין אבן לאבן כדתנן בעירובין דף קד' בוזקין מלח על גבי הכבש שלא יחליקו הכהנים:

29 מבין החרסים - דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים וכופין אותו על גבי גחלים שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי והוא עשוי גוונים גוונים ותמיד יוצא ונכנס:

30 מן הצפון - מבבל שהוא בצפון שנאמר מצפון תפתח הרעה ירמיהו א׳:י״ד:

31 מאי בעיא התם - למה הלכה לבבל:

32 ראה ישעיה - כששרתה עליו רוח הקדש כמה שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא וגו' ישעיהו ו׳:א׳ אלא שלא חש לפרש את הכל שהיה בן מלכים וגדל בפלטין ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה ואינו חש לספר:

33 מלך שבחיות ארי כו' - ואלו ארבעתן בכסא והוא למעלה מהן:

34 קטיגור נעשה סניגור - אנו צריכין שיבקשו מרכבותך עלינו רחמים והשור קטיגור הוא:

35 קטיגור - שונא:

36 סניגור - אוהב מליץ יושר:

37 כרביא - פני תינוק:

38 היינו פני כרוב היינו פני אדם - מה הן פני כרוב מה הן פני אדם וכי לא אחד הן:

39 אפי רברבי ואפי זוטרי - האחד פני גדול והאחד פני קטן:

40 כאן בזמן שבית המקדש קיים - בימי ישעיה היה המקדש קיים במכונו ובימי יחזקאל כבר הגיע זמן שיחרב ונתמעטה פמליא של מעלה:

41 ובשתים יעופף - וסמיך ליה וקרא זה אל זה אלמא הנך נינהו דאמרי בהו שירה שמקשקשות בקול כנפיהם ובהנך כתיב ואיננו גבי התעיף:

42 כאן בזמן שאין וכו' - בימי דניאל כבר חרב הבית:

43 כביכול - אף כלפי צבא שכינה הוזקקנו לומר כך כמו בבשר ודם שיכול לומר בו מיעוט:

44 אלף אלפין - הוא מספר של כל גדוד וגדוד אבל אין מספר כמה גדודין יש:

45 לנהר דינור - דהאי קרא נמי גבי נהר דינור כתיב:

46 על אשר קומטו - על תתקע"ד דורות שהעביר מן העולם קודם מתן תורה ולא בראן כדקתני לקמן ונתנן בגיהנם ועליהם נופל שנאמר בהן ונהר יוצק יסודם והיינו נהר דינור שמוצק עליהם:

47 קומטו להיבראות - נגזרו להיבראות לשון ותקמטני לעד היה: